התפתחות הראייה אצל תינוקות

יש הסבורים כי תינוקות רואים תחילה הפוך, או בצבעים אפורים, אולם מדובר במיתוסים התינוק רואה צבעים מיום לידתו, אולם תהליך שיפור הראייה מתרחש עד הגיעו לגיל שנתיים.

התפתחות הראייה אצל תינוקות

לקריאת הכתבה יש ללחוץ כאן

הראיה היא אחד החושים החשובים ביותר התורמים באופן ניכר לתפיסה של התינוק את העולם. יש הסבורים כי תינוקות רואים תחילה הפוך, או בצבעים אפורים, אולם מדובר במיתוסים.

קצת סדר בעיניים:

העיניים מתחילות להתפתח כשבועיים לאחר ההתעברות. במשך ארבעה שבועות מבנה העין נוצר ובתקופה זו העיניים רגישות מאוד. אם לדוגמא, נוטלת האם תרופות או נדבקת במחלת האדמת, עיני התינוק יינזקו או יתעוותו. במהלך שבעת החודשים הנותרים להריון, העיניים ממשיכות לגדול ולהתפתח ובמקביל נוצר העצב האופטי, המחבר את העין למוח.

בלידה, גודל עין התינוק הוא כ-75% מגודל עינו של אדם מבוגר. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, העצב האופטי, המבנה הפנימי של העין ותפקוד הראיה ממשיכים להתפתח.
 
מה רואה התינוק? 
 
בתחילה, תינוקות בני יומם, אינם מתייחסים לעולם הוויזואלי, אולם בבדיקה ראשונית, ניתן להיווכח בראייתם כאשר הם ממצמצים כשמאירים את עיניהם בפנס.

בדומה לכיוון עדשת מצלמה, גם בראייה, שרירים מיוחדים המכונים השרירים הריסניים, מכווצים או משחררים באופן אוטומטי את עדשת העין עד אשר מוקרנת על רשתית העין תמונה ברורה. לתינוק אין שליטה טובה על השרירים הריסניים. לעיתים כמו במצלמה, הפוקוס הוא קרוב מדי (לפני האובייקט) או רחוק מדי (אחרי האובייקט). בגיל חודשיים עיני הפעוט מסוגלות לשלוט בשרירים ולקבל תמונה ברורה ברשתית, אולם הראייה עדיין אינה חדה. הסיבה היא שחלקים מסוימים במוח של התינוק טרם הבשילו.

התינוק רואה צבעים מיום לידתו, אולם תהליך שיפור הראייה מתרחש עד הגיעו לגיל שנתיים. ישנה העדפה לצבעים עם ניגודיות גבוהה כגון שחור, לבן ואדום ברזולוציה נמוכה (צורות גדולות וברורות), זאת כיוון שמוחו של התינוק טרם מיפה את העולם ועם הזמן התינוק לומד להבחין בין צורות.

בגיל 6 עד 8 שבועות, תינוקות יכולים למקד את מבטם בחפץ ולעקוב אחר תנועה, ועד גיל 4 חודשים, על עיניו של התינוק לתפקד בתיאום. בשלב זה מתפתחת ראייה תלת-ממדית.

עם לידתו, מעדיף התינוק לראות צורות של פנים. תינוק בן ימים בודדים ישהה מבטו על פניה של אמו זמן רב יותר מעל פני זרים. אולם, אם לדוגמא התסרוקת של אם התינוק דומה לזה של אישה זרה, התינוק עלול להתבלבל ויתקשה להבדיל ביניהן. הסיבה לכך הינה, כאמור, בשל הניגודיות בצבע של השיער והצורה של הפנים.

בגיל 3-2 חודשים, הפעוט מתחיל להבחין בתווי הפנים, בייחוד בעיניים, ובגיל 3 עד 5 חודשים הפעוט מזהה את אמו גם כאשר תסרוקתה שונה או שיערה מכוסה. בשלב זה התינוק אף יכול לזהות פנים מנקודות תצפית שונות ולדעת כי מדובר באותו האדם.

הפעוט יושב קרוב מדי למסך הטלוויזיה? לא מעיד על ראייה לקויה

לעיתים קרובות ניתן לראות פעוטות שיושבים קרוב מדי למסך הטלוויזיה והשאלה הראשונה הנשאלת היא - האם יש להם בעיית ראיה?

להבדיל מאדם מבוגר, לילדים ישנה יכולת מיקוד גבוהה של עדשת העין. הם מסוגלים לראות דברים שאדם מבוגר אינו יכולת לראות ממרחק קרוב מדי. ישיבה קרובה לטלוויזיה מעצימה את חוויית הצפייה והילד החש כי הוא נמצא בתוך מסך הטלוויזיה עם הדמויות האהובות עליו.

 
רוב התינוקות נולדים עם עיניים אפורות 
 
כידוע, צבע העיניים נקבע על-פי הגנים. העין מקבלת את צבעה מפיגמנט חום המכונה מלנין, אשר נמצא בקשתית. הגנים של העיניים קובעים את כמות המלנין בקשתית - ככל שיש יותר מלנין כך העין כהה יותר.

לרוב, תינוקות נולדים עם צבע עיניים כחול-אפור, וזאת משום שטרם החל ייצור של מלנין בקשתית. לקראת גיל שנה, צבע העיניים מתגבש סופית.

ישנם 3 צבעים בסיסיים של עיניים (חום, כחול וירוק) ו-7 גווני ביניים. צבעי הירוק המלא והכחול המלא הם הנדירים ביותר. מלנין משמש במידה מסוימת כ"משקפי שמש", ככל שהעין בהירה יותר, כן יש חדירה גדולה יותר של קרני השמש לעין ולכן עיניים בהירות רגישות יותר לשמש ואילו עין כהה רגישה פחות.

עין כחולה ועין חומה - מה הסיכוי?
מספר סיבות להתפתחות זוג עיניים שצבען אינו זהה. הראשונה ו"הבריאה" שבהן היא פגם גנטי - לזמר הפופ דיוויד בואי עין כחולה ועין ירוקה, בחתולים מסוימים ניתן להבחין בעין ירוקה ובעין צהובה. אולם כאשר צבע העיניים משתנה עם הגיל, הסיבה יכולה להיות כתוצאה מנטילת תרופות, מגידולים או מפגיעה במערכת העצבים הסימפתטית.

 
כיצד נוצר צבע העיניים? 
 
צבע העיניים נקבע בעיקר על-פי כמות ופיזור פיגמנט המלנין החום בסיבי הקשתית בעין. הקשתית ממוקמת בין הקרנית, המצויה בחזית העין ובין העדשה הפנימית. לאישון הממוקם במרכז הקשתית, יש חלק בוויסות כמות האור החודרת לעין.

קשתית העין, מכילה פיגמנט בצידה הפנימי, ובצידה החיצוני. החלק הפנימי מכיל פיגמנט חום, והחלק החיצוני, פיגמנט בגוון משתנה, בהתאם לריכוז המלנין. הצבע נקבע, בדומה לקביעת צבע עור, או שיער, ותלוי במוצא אתני, וקידוד גנטי.

בדרך-כלל אצל רוב האנשים, כמות וצפיפות הפיגמנט בחלק האחורי של הקשתית הינה דומה. אולם ישנם מקרים של כמות פיגמנט מועטה, ולכן יש השתקפות של כלי הדם בקשתית. במקרים אלה, החזר האור מהרשתית, העשירה בכלי-דם, יוצר גוון אדמדם. זו הסיבה לרפלקס האדום באישון, בצילומים בהם ישנו שימוש במבזק (פלאש). במקרים בהם אין פיגמנט כלל, מדובר בלבקנות, שהינה מחלה על-רקע גנטי. במקרים אלה, צבע העיניים המשתקף הוא ורוד-אדום.

 
תפקיד התורשה? 
 
מבחינה גנטית, אין חלוקה דיכוטומית לצבעי העיניים על-פי שיוך אתני. עם זאת, צבע עיניים חום למשל, שכיח יותר בקרב מזרחיים לעומת אשכנזים.

תורת האבולוציה משחקת תפקיד משמעותי בקביעת הגנום האנושי: ידוע כי בארצות חמות המבורכות בשמש, לרוב האנשים צבע העיניים כהה יותר, וכאמור, צבע קשתית כהה משמש כווסת לקרני החור המגיעות לעין. לעומת זאת, בארצות קרות יותר, בהן אין שמש ישירה, לרוב האנשים צבע עיניים בהיר.

פיגמנט המלנין, אשר קובע את צבע העין, נקבע על-ידי מספר סוגים ידועים של גנים, ביניהם גן חום-כחול וגן כחול-ירוק. בנוסף, קיימים גנים נוספים כגון: גן של גוון חום נוסף וגן חום-צהוב.

האם הצבע יישאר?
לקראת גיל שנה, צבע העיניים מתגבש בכ-50%. עד גיל 3 העין מקבלת את צבעה הסופי. עם זאת, ייתכנו השפעות סביבתיות שגורמות לשינוי בצבע הקשתית כגון תרופות או מחלות שונות.

מחלות עיניים