בעיות ראייה מעל גיל 40

מתוך: התוכנית "המועדון" עם גליה אלבין, ראיון עם ד"ר עמי הירש

בעיות ראייה מעל גיל 40

גליה אלבין: אחרי גיל 40 רוב האנשים מתחילים להרגיש הידרדרות בראייה. אם זה לטווח הארוך או אם זה לטווח הקצר, למשל כשקוראים האותיות מתחילות קצת להיות מטושטשות העיניים קצת כואבות גורם קצת לכאב ראש. בעניין הזה אנחנו נשוחח עם ד"ר עמי הירש שלום לך ד"ר הירש.

ד"ר עמי הירש: שלום.

גליה אלבין: אז מה בעצם קורה לנו בגיל טיפה יותר מתקדם, בעיניים?

ד"ר עמי הירש: מה שקורה בגיל בדרך כלל מעבר לגיל 40, 45 זה שמערכת שהיא לא מערכת הראיה אלא כמו במצלמה שיש לנו עדשה ויש לנו את המערכת של הפוקוס או של הזומינג המערכת של הפוקוס הטבעית שיש לנו בעין כוחה הולך וכשל במהלך השנים אחרי ארבעים, ארבעים וחמש שנה שהשתמשנו בהם כל הזמן.

גליה אלבין: אבל מה קורה שבעין אחת רואים רחוק, ובעין אחת רואים קרוב? איך מאזנים את הדבר הזה? 

ד"ר עמי הירש: הנושא של לא עין אחת רואה רחוק ואחת קרוב, אנחנו מדברים בדרך כלל על אנשים שהראיה שלהם מתחילה להידרדר מעבר לגיל 40. זו אוכלוסיה שבדרך כלל במהלך החיים ראתה טוב, בניגוד לאנשים עם קוצר ראייה אני מזכיר קוצר ראייה משקפיים בסימן מינוס, שבעצם אלה החברה שמגיל ילדות התחילו להרכיב משקפיים וכך ממשיכים כל החיים.

גליה אלבין: יש משמעות לאיזה גודל דיופטריה יש או

ד"ר עמי הירש: כן יש משמעות לגודל הדיופטריה כי אין קשר בין הנושא של דיופטריות וכוח של ראיה, לבין זה שהמנגנון של הזומינג או של הפוקוס בעין הולך ומדרדר.
זאת אומרת, אם אני מושלם לרחוק והגעתי לאותו גיל שכרגע ציינתי אני מתחיל להרכיב משקפי קריאה בלבד למרות שאני ממשיך להיות מושלם לרחוק. מה זה משקפי קריאה למעשה, זו זכוכית מגדלת עם מספר קטן.
אז אם הזכוכית מגדלת שאנחנו קונים בחנויות זה פלוס חמש או פלוס שש, המשקפי קריאה תמיד בסימן פלוס. אנחנו מתחילים עם פלוס אחד זה נותן איזה שהוא מענה קטן לאותו חסר של פוקוס. אם אדם מרכיב משקפיים בסימן מינוס אם הוא היה קצר ראייה מילדות לדוגמא הוא מרכיב מינוס 4,

גליה אלבין: אבל למה בעצם רוצים להגיע לאופציית 

ד"ר עמי הירש: אז הפלוס אחד שלו יהפוך להיות מינוס 3 

גליה אלבין: ואז אם 

ד"ר עמי הירש: ואז הם מתחילים להרכיב משקפיים מולטיפוקלים.

גליה אלבין: אבל אנחנו רוצים לעשות לייזר אנחנו לא רוצים להשאר במשקפיים.

ד"ר עמי הירש: אז זה מצויין אבל לא כל אחד מתאים לניתוחי לייזר.

גליה אלבין: מי לא.

ד"ר עמי הירש: ישנן אינדיקציות אין סופיות לנושא של ניתוחי לייזר, בין עשרים וחמישה לשלושים אחוז מכלל האנשים שפונים ומתעניינים וכבר רוצים ניתוח לייזר, אנחנו הרופאים שבודקים אותם עם אמצעי ההדמיה שיש נפסול אותם מטפול, זה לא המקום להכנס לכל הסיבות,

גליה אלבין: ואלה שכן עושים.

ד"ר עמי הירש: אבל ישנם המון סיבות, ואלה שכן עושים כאן ישנה איזו שהיא דילמה מפני שכרגע אמרנו שמשקפי קריאה כולנו נרכיב, אז אם אני מנתח אדם שהגיע לאותו גיל ואני מסיר לו את המשקפיים למרחק, הוא הופך להיות כאחד האדם ולפתע הוא צריך משקפי קריאה.

גליה אלבין: נכון.

ד"ר עמי הירש: בדיוק. אז אם אנחנו מדברים על האוכלוסיה של המנותחים עם קוצר ראיה אז אם לפני רגע הזכרנו שאנחנו יכולים עין אחת לנתח קצת פחות

גליה אלבין: כן.

ד"ר עמי הירש: לכאורה להיכשל בכוונה, אז אם מישהו מרכיב משקפיים למרחק מינוס 4, והוא צריך לקריאה פלוס אחד אז עין אחת ננתח מינוס 4 ועין שניה ננתח רק מינוס שלוש. נשאיר לו מינוס אחד זה מאזן את משקפי הקריאה בסימן פלוס אחד שהוא צריך.

גליה אלבין: יש אפשרות שזה לא כל כך מצליח.

ד"ר עמי הירש: אצל חלק מהאנשים זה לא יצליח, חלק מהאנשים בין שלושה לחמישה אחוז לא יסתגלו להבדל בין העיניים, והתוצר הוא לא תוצר אירוורזבילי, מפני שאם הייתי יכול לנתח מישהו עם מינוס ארבע וניתחתי רק מינוס שלוש לכאורה נכשלתי בכוונה, תמיד אני יכול להוסיף עוד את אותו מינוס אחד והאדם יתחיל להרכיב משקפי קריאה. אבל אנחנו מדברים על אותה אוכלוסיה שכל החיים הייתה מושלמת,

גליה אלבין: כן.

ד"ר עמי הירש: ובגיל ארבעים, ארבעים וחמש התחילו להרכיב משקפי קריאה, עוברות עוד כמה שנים ומתחילים להרכיב גם משקפיים למרחק, זאת אומרת זו אותה אוכלוסיה שלמעשה יצאה אל הדרך והופכת להיות הפוך מקיצרי הראיה, הופכת להיות ריחקת ראייה והם לא רואים טוב לא לקרוב ולא לרחוק, ובשביל מי שכל החיים ראה טוב זו דרמה.

גליה אלבין: נכון.

ד"ר עמי הירש: כן נולד הנושא של הניתוח החדשני יותר הייתי אומר מפני שמכשיר הלייזר כשהוא משייף את הקרנית הוא מכשיר מאוד חכם אבל סך הכל ממלא הוראות מאוד פשוטות. בראיון כשאנחנו משייפים קרנית בניתוחי לייזר משייפים איקס מיקרון לכל מספר אבל אם יש לנו גם קרוב וגם רחוק ואנחנו רוצים לתת תוצאה של מישקף מולטיפוקלי בכל עין לא עין אחת לקרוב ואחת לרחוק, אנחנו צריכים ליצור איזו שהיא מערכת שתוריד כמויות ריקמה משתנות באזורים שונים של הקרנית של הריקמה שאותה אנחנו משייפים, זה דומה מאוד למבנה של בנינים מדורגים או תרסות והטיפול מושתת על זה שבטבעות וטבעות שהולכות ונעשות מההיקף לכוון מרכז הקרנית, תרדנה כמויות ריקמה משתנות ובעצם בכל טבעת נוריד עומק שונה בתוך הריקמה וכמות שיוף משתנה. לצורך זה צריך איזו שהיא מערכת מאוד מתקדמת גם בקטע של חומרה גם בקטע של תוכנה וזו למעשה המערכת החדשה.

גליה אלבין: זה באמת נשמע כמו פריצת דרך שבאמת נותנת מענה למי שבכלל לא רוצה משקפיים?

ד"ר עמי הירש: זו בהחלט פריצת דרך אבל, כבדהו ושחדהו אוקי.

גליה אלבין: שלושים אחוז לא.

ד"ר עמי הירש: שלושים אחוז לא.

גליה אלבין: אבל שבעים אחוז כן

ד"ר עמי הירש: ומבין המתאימים להתרשם תמיד מהאישיות של מי שאתה הולך לנתח זה כלל בכלל ברפואה.

גליה אלבין: אני מקווה שתבוא אלינו שוב כי רק נגענו בנושא שכל כך חשוב לבני החמישים פלוס תודה רבה.

ד"ר עמי הירש: תודה לך

מחלות עיניים