ניוון רשתית (AMD)

ניוון רשתית או ניוון מקולרי תלוי גיל (נמ"ג, AMD) הוא הסיבה השכיחה ביותר לאיבוד ראייה בגיל מבוגר בעולם המערבי.

המחלה קשורה לתפקוד המקולה, שהיא האזור במרכז הרשתית האחראי לראייה המרכזית ולכן מאפשר לנו לבצע פעילויות כגון קריאה, נהיגה וזיהוי פנים. בדרך כלל אין לניוון הרשתית עוד סימפטומים פרט לירידה בראייה, אך לעתים ניוון רשתית מחולל שינוי דרמטי באיכות הראייה ופוגע קשות בתפקוד הכללי של החולה. לעתים החולה רואה תמונה מוקטנת, או תמונה בגודל שונה בכל עין. חולים רבים מעל גיל 60 מתעלמים מסימפטומים אלה, היות שהם סבורים שזהו תהליך הזדקנות רגיל של העין. בדיקה ע"י אופטומטריסט מוסמך שמבחין בשינוי בראייה, יכולה לתרום רבות לגילוי מוקדם של המחלה.

אבחון של ניוון רשתית מבוסס על בדיקת קרקעית העין ועל צילום לאחר הזרקת חומר ניגוד. אף שהמחלה אינה גורמת לעיוורון מוחלט כמעט אף פעם, היא מגבילה את תפקודו של החולה, לכן חשוב מאוד לזהות אותה בשלב מוקדם. נהוג לחלק את המחלה לשתי צורות עיקריות: הצורה "היבשה" שהיא הקלה יותר, והצורה "הרטובה", הנחשבת לקשה ומאיימת על הראייה. 
דרכי הטיפול בנמ"ג
לרופאי העיניים ולאופטומטריסטים תפקיד חשוב באבחון מוקדם של ניוון רשתית . כיום ידועים כמה טיפולים שיכולים לעכב את התפתחות המחלה ואף להביא לשיפור במצבו של החולה. במקרים הקלים וכשמדובר בצורה "היבשה" של המחלה, נהוג לטפל באמצעות ויטמינים מיוחדים המקטינים את הסיכון להידרדרות לצורה ה"רטובה". 
בעבר אפשרויות הטיפול במחלה היו מוגבלות ביותר, והתבססו בעיקר על טיפולי לייזר שונים ברשתית.  במחלה מהסוג ה"רטוב" מטפלים באמצעות זריקות של התרופות אבסטין לחלל הזגוגית. חומרים אלה פועלים נגד גורמי הצמיחה של כלי דם מחוללי ניוון רשתית ונגד הופעתה של בצקת ברשתית. 
ברשת 'עיניים' ניתנים הטיפולים הללו הן למטופלים באופן פרטי והן לחברי קופות החולים וחברות הביטוח.