זיהום במכלי האחסון של עדשות מגע במטופלים המועמדים לניתוח רפרקציה

ד"ר אסף קרץ, ד"ר שמואל לוינגר, פרופ' טובה ליפשיץ
מחלקת עיניים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע.
מרכז רפואי "עיניים"

רקע

השימוש בעדשות מגע טומן בחובו סיכונים לעין בשל היות העדשות גוף זר הצמוד לקרנית. כתוצאה מהשימוש בעדשות פתוגנים זרים עשויים לזהם את המשטח החיצוני של העין. פתוגנים אלו יכולים לגדול על פני עדשת המגע, מתחתיה, או במכל שבו היא מאוכסנת. אחת ההשלכות של התופעה היא כי קרטיטיס זיהומית. שיעור הקרטיטיס הזיהומית אצל מרכיבי עדשות מגע גבוה פי חמישה משיעורה אצל האוכלוסייה הכללית (מקור 1).

הסיכון לזיהום הנו מוחשי אצל מועמדים לניתוח רפרקציה המרכיבים עדשות מגע, שכן אלו עשויים לשאת עמם את הפתוגנים בעת הניתוח. מאחר שבניתוחי רפרקציה נעשים במכוון חיתוך או הסרה של אפיתל הקרנית, או אף חדירה לתוך העין (כמו בהשתלת עדשות תוך-עיניות או Clear Lens Extraction), הרי שהפתוגנים עלולים לחדור לסטרומת הקרנית, או אף לחלל העין.

לנוכח האמור מובנת חשיבות הזיהוי של מזהמים פוטנציאליים בעדשות המגע, ובייחוד במטופלים העומדים לפני ניתוח רפרקציה, וזאת הייתה מטרת העבודה הזו.

שיטות

אוכלוסיית המחקר כללה אנשים בריאים מרכיבי עדשות מגע, שפנו לבדיקת התאמה לפני ביצוע ניתוח רפרקציה בסניף באר שבע של "עיניים". הקריטריון להשתתפות במחקר היה שימוש בעדשות מגע שאינן יומיות. מכל מכל אחסון של עדשות נלקחה דגימה באופן סטרילי. הדגימות נזרעו על קרקעיות מזון לגידול חיידקים, פטריות ו- Acanthamoeba. חלק מהדגימה נזרע לתוך תרבית בקבוקBactec Peds Plus F , המשמש בדרך כלל לתרביות נוזלי גוף בילדים.

תוצאות

בעבודה נכללו 30 דגימות מנוזלי האחסון של מכלי עדשות מגע שנלקחו מ-16 מטופלים. 16 מכלים היו של עדשות מגע רכות חודשיות, שמונה מכלים היו של עדשות מגע רכות קבועות, ארבעה מכלים היו של עדשות מגע רכות צבעוניות, ושני מכלים היו של עדשות מגע קשות.
מתוך 30 מכלי האחסון, ב-20 (66.7%) מהמכלים זוהתה צמיחת פתוגנים (תרשים 1).

אחרי פילוח של התוצאות לפי יצרני התמיסות ניתן לומר כי כמעט בכל סוגי התמיסות היה שיעור ניכר של הימצאות זיהומים, עד כדי 100%; הפתוגן הנפוץ ביותר שצמח היה החיידק Pseudomonas (41% מכלל המכלים המזוהמים); במכל אחד צמחה פטרייה, ובשום מכל לא נצפתה גדילה של Acanthamoeba; ב-25% מהמכלים צמח יותר מפתוגן אחד במיכל. 
בשיטת בקבוק ה-Bactec הייתה גדילה גבוהה יותר ב-43% לעומת השיטה המסורתית. יתרון זה היה מובהק סטטיסטית (p=0.313). בעבר כבר הצגנו את יעילות השיטה (מקורות 2 ו-3), אולם בעבודה זו, לראשונה, היתרון היה גם מובהק מבחינה סטטיסטית.

דיון

התמונה הכללית העולה מתוצאות העבודה הזאת הנה מטרידה למדיי. נראה כי ניתן לומר שתמיסות האחסון לא מקנות הגנה מפני נוכחות של זיהומים במכלי האחסון. שני שלישים (67%) מהמכלים היו מזוהמים, וכמעט בכל סוגי התמיסות נמצאה גדילה משמעותית של פתוגנים עד כדי 100%. נשאלת השאלה: מהו מקור הזיהום הנמצא במכלי עדשות המגע? לשאלה זו כמה תשובות אפשריות:

1. אי-הקפדה על היגיינה לפני הרכבת העדשות 
2. אי-מילוי הוראות היצרן בדבר הטיפול בעדשות וניקוין 
3. חוסר ניקיון של מכלי האחסון 
4. חוסר יעילות של נוזלי הניקוי 
5. זיהום ראשוני (מהמפעל) של נוזלי הניקוי

קרוב לוודאי שמקור הזיהום טמון בשילוב של כל הסיבות שהוזכרו לעיל, ושבראש ובראשונה הסיבות הן אי-מילוי הוראות היצרן בדבר ניקוי העדשות ואי-שמירה על היגיינה בהרכבתן.

מסקנות

ניתן להסיק כמה מסקנות מעשיות הנוגעות להרכבת עדשות מגע באופן כללי, ולגישה כלפי מרכיבי עדשות מגע המתעתדים לעבור ניתוח לתיקון הפרעות רפרקציה:

א. יש לחדד למרכיבי עדשות מגע את הצורך בניקוי הידיים לפני הסרתן והרכבתן.
ב. יש להורות למרכיבי עדשות מגע להקפיד על הוראות ניקוי העדשות.
ג. יש לעמוד על החשיבות של ניקוי מכל האכסון עצמו בסבון ובמים רותחים אחת לכמה ימים, ושל החלפתו לעתים תכופות. 
ד. יש לחנך את האוכלוסייה להעדיף את השימוש בעדשות מגע יומיות חד-פעמיות לעומת עדשות חודשיות או קבועות..
ה. יש לשקול מתן טיפול מניעתי לפני ביצוע ניתוח רפרקציה, ובייחוד במועמדים המרכיבים עדשות מגע שאינן יומיות. 
ו. מסקנה כללית נוספת היא יעילותו של בקבוקBactec Peds Plus F  גם ברפואת העיניים.

 מקורות

1. Whitcher J.P., Srinivasan M. Corneal ulceration in the developing world - a silent epidemic. Br J Ophthalmol 1997;81:622–3.
2. Kratz A., Levy J., Klemperer I., Lifshitz T. Broth cultures yield vs traditional approach in the workup of infectious keratitis. Eye. 2006;20:215-20. 
3. Kratz A., Levy J., Belfair N., Weinstein O., Klemperer I., Lifshitz T. Broth culture yield vs traditional approach in the work-up of endophthalmitis.  Am J Ophthalmol. 2006;141:1022-1026.